למה זה תמיד קורה לי?

✦ הנה זה מגיע, תספרו עד שלוש – בבקשה:

"למה זה תמיד קורה לי?! למה זה מגיע לי?!"

סימן שאלה… סימן קריאה…

כולנו מכירים את זה.

אמרנו את זה בהגזמה, לפחות פעמיים בחיים.

וזה אחד המשפטים הנפוצים שעולים אצלי במפגשים.

ועכשיו שתבינו – אין בזה שום דבר לא בסדר. להפך.

מי שמעז לשים את המשפט הזה על שולחן הניתוחים, בעצם אומר:

"הגיע הזמן לברר מה קורה."

הכאב החוזר הזה הוא לא טעות. הוא לא קלקול.

הוא קריאה.

והשאלה היותר עמוקה היא לא "למה זה קורה לי", אלא:

למה אני, במודע או שלא, בוחר שוב ושוב להגיע לשם?

למה אני מוצא את עצמי מול אנשים או מצבים

שמציתים בדיוק את אותם רגשות ישנים ומוכרים:

דחייה. חוסר ערך. שיפוט. חוסר אונים.

ואולי זה בכלל לא מה שבאמת קורה –

אבל אני כל כך מבוהל ממה שמתרגש,

שאני בורח אל מה שאני רגיל אליו:

מציאות ה"למה זה מגיע לי?"

והנה אני שוב – הכישלון.

הבטחתי – נכשלתי. קיימתי!

וזה לא קורה רק בזוגיות.

זה קורה גם בעבודה, בקשרים משפחתיים –

איפה שלא תזרקו מטבע, תמצאו את "למה זה מגיע לי".

וכשזו הסיבה שבגללה מגיעים אליי לשיחה,

אני תוהה – עם המטופל, ולפעמים גם עם עצמי –

האם באמת יש רצון לתיקון?

לנצל את הרגע הזה כהזדמנות.

לעצור.

ולשאול ברצינות:

מה מתעורר בי כשאני פוגש את עצמי ברגע הזה?

והתגובה הפנימית?

"הנה, קיבלתי אישור שאני הדוגמה האולטימטיבית לכישלון.

אסון מולד. כישלון מהלך.

איזה כיף לי. הוכחתי לכם.

עכשיו תציפו אותי ברחמים."

ואני אומר –

אולי בתוך כל הנוחות הזו יש פחד עצום מהתמודדות.

מהמציאות שאתם עצמכם יצרתם.

מהתובנה שבזבזתם זמן להיתקע במקום שמזכה ברחמים –

אבל לא מזיז אתכם לשום מקום חדש.

אז הנה שלוש שאלות פשוטות:

מה אתה מרוויח מזה?

מה זה נותן לך?

מה המטרה שלך?

ולמי באמת תהיה סבלנות לשמוע שוב את הנהי המתמשך הזה?

כי אם תסכים – רק לרגע – לשים את ההגנות בצד,

אולי תגלה שכל מה שאתה באמת צריך,

זה להגיד לעצמך:

"הלמה זה קורה לי – כבר לא משרתת אותי."

אנחנו חיים עם חוויות שהפכו לעוגנים,

שמקבעים אותנו למזח.

בלי יכולת לשוט.

בלי באמת להתמודד עם הסיפור האמיתי.

בלי סיכוי להירפא.

בלי לפגוש את ה'אני'.

בלי לגלות מחדש את היכולת לפרוח.

לא נולדנו כדי להסתובב במערבולת של תחושת כישלון קולוסלי.

תרימו את עצמכם.

תחיו את החיים.

ותרקדו.

אם משהו בטקסט הזה נגע בך – אולי זה הזמן לבדוק איפה אתה מוותר על עצמך כדי להשתייך, ואיך תוכל לבחור בשייכות שמתחילה קודם כל מבפנים.

כתוב לי – אשמח שניפגש.

פעם בשבוע שעה וחצי שהיא כולה שלך.

ויש גם אספרסו.