לכוד באי-ודאות

במהלך חמש השנים שאני מלווה אנשים בתהליכי התפתחות ושינוי, אני נתקל כמעט בכל מפגש ראשון או שני בחסמים של "לא יכול" ו"לא יודע".

זה טבעי לחלוטין שהחסמים האלה עולים ראשונים, אבל מה שחשוב לי זה להבהיר מה ההבדל ביניהם.

"לא יכול" מרמז על תחושת חוסר אונים. זה כמו לשים את עצמנו בחדר נעול, אין לנו את האופציה לצאת משם.

"לא יודע" מדבר על חוסר ידע או הבנה, כשאנחנו לא יודעים או לא מבינים אנחנו יכולים לעשות תיקון באמצעות למידה ואימון. ברגע שאנחנו מזהים את החסמים ומבינים את המקור שלהם, העבודה נעשית הרבה יותר קלה.

זה כמו למצוא את המפתח לסוד ההתפתחות האישית. ולכן שינוי פרספקטיבה הוא הצעד הראשון והחשוב ביותר. הכוונה היא לפתוח את שדה הראייה ולהסתכל על הדברים בצורה אחרת. בואו נאתר יחד את החסמים שלנו ונבין מה עומד מאחוריהם,  הזיהוי וההכרה בקיומם הוא חלק חשוב ועיקרי בתהליך.

זה לא קל להתמודד עם ההבנה שאנחנו בנינו לעצמנו קירות טיפוס גבוהים, אבל במקום להילחם בהם, כדאי לקבל אותם כהזדמנות ללמוד על עצמנו.

שאלו את עצמכם: "מה אני באמת מרגיש כשאני אומר 'לא יכול'?"

או דמיינו לרגע איך תרגישו כשתגלו שהצלחתם להתגבר על החסם הזה?

נסו לקחת את עצמכם כמה צעדים קדימה ולדמיין את התחושה של ההצלחה שיכולה להיות הכוח שישבור את כל הקירות.

הרבה פעמים אנחנו משמשים כחבל הצלה לחברים שצריכים לחצות את הקירות האלה. העצות שאנחנו נותנים עוזרות להם לדלג מעל הקירות הללו.

אז בעצם אני רוצה לשאול כאן: אם חבר היה מגיע עם בעיה מסויימת, מה הייתם מציעים לו לעשות? איך הייתם עוזרים לו להתמודד?

התגובה שבאה מיד אחרי שאני שואל את השאלה הזו היא פרייסלס, כאילו שומעים רעש של אסימון שנופל לתוך שוקת בקזינו.

חשוב שתבינו כי כל תהליך לוקח זמן, זה מאוד אישי ולכן הבנייה וההנחיות שלי הן ללכת בצעדים מדודים, לבחון מה עברנו ולהתקדם. כל פעם מקצרים מרחקים קטנים, לא מדלגים על שלבים ולא רצים ספרינטים. הכל בקצב שאתם ואני מבינים שתוכלו לעמוד בו.

אני כאן כדי ללמד אתכם להפוך את תחושות ה"לא יכול" ו"לא יודע" למנוע שמניע אתכם קדימה. אם אתם רוצים לשוחח על איך להתקדם ולהרגיש יותר בטוחים, אני כאן בשבילכם.

תזכרו, כל צעד קטן הוא צעד קדימה, וזה הזמן להחזיר את השליטה לידיים שלכם.

לכל שאלה ולתיאום מפגשי עבודה – צרו קשר באמצעות הטופס או באמצעות כפתור הוואטסאפ