(גרסת המציאות, לא זו של הדרמה הקולנועית)
יציאה מהארון היא רגע דרמטי, אבל החיים לא תמיד מתנהגים לפי התסריט.
אין מוזיקת רקע, אין חיבוק קולנועי, ואין "הפי הפי" מידי.
אבל גם בלי כל זה – זה יכול להיות רגע של אמת.
כי זה הרגע שלך, אולי הרגע החשוב ביותר.
אז הנה – זו לא תורה מסיני, אלא עשר עצות ממני אליך שכדאי לזכור לפני שעושים את הצעד הזה:
לפני היציאה מהארון ואחריה אתה לא חייב להיראות, לדבר או להתנהג כמו "גיי מהסרטים".
זה לא מבחן במה. שחרר – תהיה מי שאתה. מוחצן או מופנם, ואם זה מי שאתה – אז בכלל מעולה.תהיה הסיפור של עצמך.
יגידו לך – "פה מקבלים את כולם, פה מרגישים שייכים" – אבל באילו תנאים?
השיפוטיות בתוך הקהילה היא חלק מהתהליך התרבותי של החברה שבה כולנו חיים.
לא מעט אנשים מתעייפים מרוב מאמץ להיות חלק, לפעמים מפברקים נוכחות שהיא בכלל לא שלהם – רק כדי להרגיש לרגע שייכות.
אבל האידאלים החיצוניים עוגנו תפסו נפח לא הגיוני, ולכן לא מעט נשארים בשוליים.
ואתה? מגיע לך להיות שייך בלי להתכווץ בשביל אף תבנית.
הפחד הוא לגיטימי.
היציאה הראשונה בפני המשפחה היא לרוב הקשה מכולן.
הפחד בא להגיד לך שזה רגע חשוב – לא לעצור אותך.
ואתה כבר יודע – זה חשוב. ואתה הולך על כל הקופה.
לא כולם יקבלו אותך אחרי היציאה מהארון – וזה לא עליך.
אל תבטל חלקים מהערכים שלך כדי "להתאים".
זה שלהם – לא שלך.
התגובות יפתיעו: מחיבוק גדול ועד שתיקה מביכה.
תהיה מוכן להרגיש, לא רק לתכנן.
ולרוב – תופתע לטובה.
"אנחנו אוהבים אותך למרות שאתה גיי" – זה לא מספיק.
אל תקבל אהבה עם כוכבית.
תכוון ל"אנחנו אוהבים אותך. נקודה."
אל תשווה את הדרך או המראה שלך לאחרים.
לא כל יציאה מהארון מגיעה עם מטח זיקוקים.
תבחר את הדרך שאתה יכול לעמוד מאחוריה.
כזו שבה הערכים שלך מובילים. עכשיו זה אתה – בלי מסכים ומסכות.
גיי זה לא תמרור אזהרה. לא קללה.
זה פשוט חלק ממי שאתה.
ואתה גם הרבה דברים אחרים.
יש עוד כמוך. ויש לך עם מי לדבר.
וזה שאתה בוחר לשתף – עוזר גם לאחרים.
זה מחזק אותך.
זה הופך אותך לחופשי.
💬 קח איתך את מה שמתאים לך, עזוב מה שלא.
****
כמי שליווה ומלווה לא מעט אנשים בתהליכי יציאה מהארון – אני יודע שזה לא תמיד פשוט.
אבל אני גם יודע שזה לגמרי אפשרי.
וחשוב לא פחות – כשאתה יוצא מהארון, גם הסביבה שלך יוצאת מהארון.
או נכנסת לארון בעצמה. וזה משהו שחשוב לדבר עליו.
ועכשיו, רגע לפני שאתה עובר למאמר הבא…אם אתה מרגיש שהגיע הזמן לפרק את הפחד, או פשוט להבין מה נכון לך – אתה מוזמן לפגישה.
מדברים פה על הכל.
פעם בשבוע שעה וחצי שהיא כולה שלך.
ויש גם אספרסו.