חרדת חגים: איך לצלוח את ארוחות החג בשלום

בתוכניות האירוח, בסרטי החג, בפרסומות ובערוץ החיים הטובים, החגים תמיד נראים כמו חלום: שולחן ערוך בשלמות, חיוכים, חיבוקים ואווירה חמה ומחבקת.

אבל מעל לכל ההתרגשות מרחפת עננה של מציאות עצובה: מלחמה מתמשכת, חטופים שעדיין לא שבו הביתה, ומתח פוליטי שמפלג משפחות. בתוך כל זה, החגים מרגישים אחרת לגמרי.

ובכל זאת, בבתים רבים אנשים עומדים שעות במטבח, עורכים קניות, מבשלים, אופים, רצים לעשות השלמות כדי שלא יחסר דבר, וטורחים להכין ארוחות מושקעות מתוך כוונה אחת פשוטה: שכולם ייהנו, שהערב יהיה חגיגי, ושנרגיש משפחה אחת ומלוכדת.

ועדיין לא מעט אנשים רבים חווים חרדת חגים כשהם מתקרבים לארוחות המשפחתיות

כי גם כשמגיעים בשמחה, אנחנו מביאים אתנו מטעני עבר.

לא פעם אנחנו חוזרים אל הבית שבו הוגדרה הילדות שלנו, אל עוגנים ואמונות שלא תמיד שירתו אותנו, זיכרונות שמעיקים.

אנחנו יודעים מראש שהארוחה עלולה להיות הליכה על חבל דק: מילה אחת לא במקום, הערה שבועטת בבטן, וכל הערב עלול להתהפך.

ומה בעצם אנחנו רוצים? לשבת סביב שולחן עמוס כל טוב, לדבר, לשיר, לצחוק, לשמוח באמת. ערב אחד של אושר משפחתי. כמו שסבתי זצ"ל נהגה להגיד: כמה עוד נשאר לנו לחגוג ביחד?

אבל לא פעם, ארוחת חג הופכת לפרויקט ריצוי ענק.

כולם משקיעים כדי שכולם ייהנו: שהאוכל יתאים לכולם, שהשי יהיה מושלם, שתהיה תחושת "משפחה אידיאלית".

והמאמץ הזה, דווקא מתוך רצון טוב, מכניס את כולם למתח ולחרדה, מה אם משהו יתפספס? מה אם מילה אחת תחריב את הערב?

זו חרדת ה"מה אם", שמקבלת רוח גבית בתקופת החגים.

אז איך בכל זאת שומרים על שלווה?

לא ללכת על ביצים, אלא ללכת חופשי ונינוח.

והנה כמה כללים קטנים שיכולים לעשות את ההבדל דרכים פשוטות להפחית חרדת חגים למשל להציב גבולות ברורים:

• להציע עזרה
• לפרגן, לחייך ולהחמיא
• להמעיט בשתייה, יין ואלכוהול לא פותרים מתחים, הם מחריפים אותם
• להימנע מפוליטיקה
• להתרחק מרכילות, זה אף פעם לא נגמר טוב
• להציב גבולות ברורים למה שלא עושה לכם טוב

בסוף, ארוחת חג היא הזדמנות.

היא לא מבחן, והיא לא ריאליטי של הישרדות משפחתית, גם אם לפעמים זה מרגיש ככה.

וכשבאים עם מודעות ועם חמלה, יש סיכוי גדול שנצא ממנה עם לב מלא, ולא עם טעם חמוץ

לכל שאלה ולתיאום מפגשי עבודה – צרו קשר באמצעות הטופס או באמצעות כפתור הוואטסאפ