משהו שלא מדברים עליו, מעין סוד אישי שצריך להסתדר איתו לבד.
וכך יוצא שיש אנשים שסוחבים איתם מועקה כבדה, שקטה, פרטית מבלי לדעת למרות שאפשר אחרת.
חרדה היא חוויה רגשית רחבה שמלווה אנשים בכל גיל, בכל מרחב חיים ובכל שכבה חברתית.
חרדה מתחילה ברגע שבו אדם מרגיש שהמציאות "גדולה עליו", שהוא לא שולט בגוף, לא שולט במחשבות,
ולא שולט במה שעלול לקרות.
לפעמים היא נובעת מתחושת חוסר אונים, לפעמים בלבול, לפעמים תחושה שמשהו רע עומד כל רגע לקרות למרות שאין סימן אמיתי לסכנה.
אני רחוק מלתת אבחנות קליניות אבל אלו בעיקר התסמינים שמטופלים מספרים עליהם: דופק מואץ, רעד בידיים, קשיי נשימה, זיעה קרה, או תחושה שהגוף עושה מה שהוא רוצה. בעצם התחושה הראשונית היא שאנחנו מאבדים את תחושת השליטה על הגוף שלנו.
אנחנו נאחזים בד"כ בחרדה הספציפית שאנחנו חשים, אבל אני רוצה לתת לזה שם גנרי, שם שבעצם מאגד את כל סוגי החרדות כי השאלות ברובן הן תמיד באותה התבנית ולכן אני קורא לזה בשם:
**חרדת חוסר השליטה**
חרדה, כל חרדה, יש לה מחיר, והדבר הראשון שיפגע הוא הביטחון העצמי.
לחרדה יש חיבה לגעת בביטחון העצמי.
היא תמיד מוצאת שם בית.
וכל זה בא מכיוון שהביטחון העצמי הוא העוגן שלנו: האמונות, הערכים, הסיפור הפנימי שלנו.
כשזה מתערער — השאלות מתחילות לצוף:
* “ומה אם זה יקרה שוב?”
* “ומה אם אני לא אצליח?”
* “ומה אם אני לא עומד בזה?”
זוהי השפה של החרדה. שפה מערערת
שפה שמחלישה את היכולת לבחור, להתקדם, לנשום.
אולי לא כולם שמעו, לחלק לא אמרו אבל אפשר לטפל בחרדה.
אפשר ללמוד לנהל אותה. לדעת לבחור את הקרקע היציבה שממנה נתנהל.
וזה מתחיל בבנייה מחדש של תחושת השליטה הפנימית:
הערכים, האמונות, הדרך שבה אדם חושב על עצמו ועל העולם.
לא בכוח, לא בדרמה.
בדיוק. בהדרגה. בנוכחות.
זו בעצם העבודה שאני עושה עם אנשים, להחזיר להם את היכולת לקחת פיקוד,
ללמוד לבטוח בעצמם, במי ומה שהם.
אנחנו חיים רק פעם אחת.
החיים לא צריכים להיות מסע מפרך של סבל ופחדים.
בואו נחגוג אותם
מוזמנים ליצור קשר