על דימוי עצמי נמוך ועוגנים
במהלך הפגישות שאני מקיים, אני משתמש לא מעט במושג 'עוגן' (Anchor). אלו הם אותם רגעים, תחושות וחוויות שליוו אותנו במהלך החיים ונטמעו בתת-המודע שלנו.
העוגנים האלו, בין אם הם חיוביים או שליליים, ממשיכים להשפיע על הדרך שבה אנחנו מתנהלים בעולם, לעיתים מבלי שאנחנו בכלל שמים לב לכך.
עוגנים נוצרים מתוך חוויות שונות ומקשרים בינן לבין תחושות פנימיות. לדוגמה:
עוגן חיובי: תארו לעצמכם בוקר שבו אתם מתעוררים בנחת, לוקחים את הזמן, נושמים עמוק ונותנים לעצמכם להתאושש משנת הלילה. זה יכול לייצר תחושת רוגע שמלווה אותנו לאורך כל היום.
או למשל שיר שכל פעם שאנחנו שומעים אותו יוצר בנו תחושה של שמחה.
עוגן שלילי: הוא זיכרון של ביקורת קשה מהעבר שיכול לגרום לנו לחוש חרדה או חוסר ביטחון בכל פעם שאנחנו נתקלים במצב דומה.
הפעם אני רוצה להתמקד בדימוי עצמי ולבחון כיצד התחושות הפנימיות שעיגנו בתוכנו במהלך השנים משפיעות על האופן שבו אנו רואים את עצמנו כיום.
עוגנים אלו, שנצרבו בתת-המודע שלנו, פוגעים בתחושת הערך העצמי שלנו וביכולת שלנו לחיות חיים מלאים ומשמעותיים.
חשוב לזכור, אהבה וכבוד עצמי הם ערכים שבלעדיהם קשה לנו להרגיש באמת טוב עם עצמנו, ברגע שוויתרנו עליהם, ברגע שלא הקדשנו להם מקום בחיים שלנו, התרחקנו מאוד מהיכולת לאהוב ולכבד את עצמנו ולא נוכל להתקדם.
העוגנים האישיים שלנו נוצרים מתוך חוויות חושיות – מראות, צלילים, ריחות – שמחזירים אותנו לרגעים מהעבר.
כשאנחנו נתקלים בעוגנים שליליים, אנחנו מוצאים את עצמנו מגיבים באופן אוטומטי לרוב שלילי ואגרסיבי מבלי להיות מודעים עד כמה זה פוגע בביטחון העצמי שלנו וגם מרחיק מאתנו אנשים שיכלו להיות עוגנים חברתיים. תזכרו – ביקורת עצמית ככל שמתמשכת, במיוחד כשהיא מתווספת למסת הביקורת של הסביבה, שוחקת אותנו מאוד.
לכן, כשמדברים על אהבה וכבוד עצמי, הצעד הראשון הוא ללמוד להציב גבולות ברורים לסובבים אותנו, לאותם גורמים שליליים חיצוניים.
להציב גבולות זה לא רק להרחיק את מה ומי שמזיק לנו, אלא גם ליצור לעצמנו מרחב שבו נוכל להקשיב לעצמנו ולהיות נאמנים לערכים שלנו.
כשדימוי עצמי נמוך עולה על פני השטח, חשוב לעצור ולשאול את עצמנו: האם הציפיות שלנו מעצמנו מציאותיות? האם לא יצרנו מערך ציפיות שהוא רחוק מהיכולות שלנו?
האם אנחנו נותנים יותר מידי מקום לאותם עוגנים שליליים פנימיים שמעכבים אותנו? ואם כן, למה? מה הכוונה שלנו?
ואולי, כן אולי הגיע הזמן לעצור, להתחיל להכיר בהישגים שלנו ולכל אחד ואחת מאתנו יש לא מעט, ולראות בכישלונות לא כמשהו שמגדיר אותנו, אלא כחלק טבעי בתהליך של צמיחה.
כל תהליך של שינוי מעיר לעיתים זיכרונות רדומים, אך כדי להתמודד עם דימוי עצמי נמוך, חשוב שנתחיל ממשימה אחת פשוטה: להכיר בכך שמגיע לנו להרגיש ראויים בעיני עצמנו.
לאהוב ולכבד את עצמנו הוא הבסיס לכל שינוי משמעותי.
אם נגיע לאימון עם גישה פתוחה ומקבלת, נוכל ליצור לעצמנו חיים חדשים – חיים מלאים במשמעות, שמחה ושלמות.
ואני?
אני כאן כדי לתמוך בכם במסע הזה.
בהצלחה
מוזמנים ליצור קשר באמצעות כפתור הוואטסאפ