על פחד וחרדה

בעולם המודרני השתרש השימוש במושגים כמו חרדה או התקף חרדה, השינויים שאנחנו חווים בסביבה החברתית או התעסוקתית שלנו קורים במהירות ולפעמים אנחנו לא מספיקים להבין שינוי אחד והנה שינוי או עדכון חדש מופיע, זהו טריגר מידי המשפיע על יכולת ההסתגלות שלנו בתוך הסביבה בה אנחנו חיים.

 

אנחנו פוגשים את המידע ברשתות החברתיות השונות שמרבות להתעדכן, אנחנו עברנו משיחות ומפגשים אישיים לניהול תקשורת מקוונת באמצעות מסרונים, היכרויות באפליקציות, אנחנו מוצאים את עצמנו מנוכרים ומכונסים בתוך בדידות תקשורתית המתאפשרת בדרך הכתובה- הנקראת זו שאינה נשמעת, אנחנו מפרשים את הקריאה על פי הדרך שאנחנו רוצים לשמוע אותה ולא כפי שהיא נאמרת , הפחד מקבל כינוי חדש בשם חרדה או התקף חרדה – מה שהופך את המשמעות למכובסת ומקובלת יותר – אנחנו פוחדים משמע אנחנו חלשים….כי בעולם המודרני המילה חלש מפחיתה באופן משמעותי מהערך העצמי שלנו כאנשים מוצלחים. מאידך אם אנחנו חרדים אז אנחנו במקום הנכון – חרדה היא הפחד החדש.

 

אבל האם המילה פחד באמת מעמידה אותנו במקום נמוך יותר וחלש יותר מאשר כשאנחנו מבטאים את המילה חרדה?

חרדה – היא אותה תחושה שאוחזת אותנו ברגע מסוים – במצב מודע כשאנחנו יודעים ממה אנחנו מפחדים זהו רגע שבו ברור לנו שאנחנו עומדים בפני סכנה מסוימת ולא משנה איזו – החל מסכנת פיטורים בעבודה ועד עמידה על צוק גבוה, וברור לנו מאוד מה הסכנה שעומדת מולנו – אנחנו במודעות, אנחנו מפחדים… סליחה, חרדים.

התקף החרדה לעומת זאת מבקר אותנו לעיתים בנסיבות שאינן צפויות, אנחנו יכולים להתעורר איתו בבוקר, לפגוש אותו באמצע יום עבודה אין לו רגע ספציפי שאנחנו יכולים להצביע עליו באופן קבוע, זה פשוט פוגש אותנו בהפתעה ומלווה אותנו לפרק זמן לא ממוגדר, לפעמים לזמן קצר ולעיתים הוא עוטף אותנו יום שלם.

 

הסימפטומים האלה אותם אנחנו פוגשים בהתקפי החרדה לא מגיעים משום מקום, הם מתעוררים אל תוך סיטואציה שחווינו ברגע מסוים, טריגר שהעיר את השדים שנדחקו אל מרתפי התת מודע שלנו. לפעמים מספיק שאנחנו נזכרים במשהו, רואים איזה חפץ או אדם, שומעים רעש מסוים שמהווים את אות הזנקת החרדה.

 

אותם טריגרים מעירים את הפחד שמוטמן במחסני התת מודע והופכים באופן מידי לחוויה לא נעימה שאותה אנחנו מכנים – התקף חרדה או התקף פאניקה. המוח שלנו מקודד כך שכשאנחנו נמצאים בסיטואציה מסוימת אותה הכרנו בעבר כפחד או רגש שנמנענו מלפתור אותו הוא מיד קופץ ומפעיל אותנו למצב חרדתי.

הרבה פעמים אנחנו מציבים לעצמנו יעדים בחיים, יעדים שנמצאים מעבר לסיטואציה המציאותית שלנו, יעד שהוא גבוה ומהווה אתגר עבורנו, אבל חלק מאתנו מוצאים את היעד הזה כאתגר מסכן, חברתית, כלכלית או פיזית, אותם אתגרים שבעבר לא התמודדנו איתם – התוצאה המידית היא פאניקה! האם אני אעמוד במשימה, האם אני אצליח להגיע הפעם ליעד, אולי הפרזתי בהגדרה שלו…. עשרות תמרורי אזהרה קופצים מולנו ומתריעים מפני האתגר.

התקף החרדה מביא אותנו לכדי שיתוק שעוצר את התהליך ומונע מאתנו להמשיך הלאה. הנה וויתרנו על מה שבאמת רצינו להשיג.

הכלל החשוב באתגר חדש הוא הצבת יעדים וצמצום הפער בין המציאות שבה אנחנו חיים לבין רף הציפיות שלנו. צמצום הפער וחיבור מתוכנן יותר אל האתגר, כאשר רף הציפיות הופך לאנושי ומושג יותר הוא משחרר אותנו מראש מאותם התקפי חרדה. ההתשה שאנחנו חווים כאשר אנחנו מציבים לנו יעדים גבוהים מידי והמחיר שאנחנו משלמים בדרך לשם – אינו שווה את המטרה.

 

אנחנו נוהגים לומר כי לכל בעיה יש כוונה חיובית, ולכן במהלך המפגשים כאן אנחנו מנסים להבין מה הייתה הכוונה של ההתקף, מה החוויה הלא נעימה הזו מנסה להגיד לנו. כל עוד לא נתעסק עם הפחדים שלנו, כל עוד נתעלם מהרגשות שלנו התקפי החרדה יחזרו לתקוף אותנו, שהרי בסופו של דבר, הם מאוחסנים היטב במחסן התת מודע שלנו ומחכים לצלצול הגואל לבוא ולבקר אותנו שוב.

 

הפחדים יכולים להיות המוטיבציה שלנו להנעה לפעולה, להיות חלש או פחדן זו לא בושה, להיפך, אני נוהג להגיד כי חולשה היא החוזק החדש. רק כאשר באמת נסכים להתמודד עם הפחדים נוכל לצאת מחוזקים, אין לפחד מהפחד או הרגש, יש ללמוד להתמודד איתו.

אם כל הזמן נפחד, נחשוש נחייה בחרדה – לא נהנה מהחיים בכלל. אם נזכור שכל יום הוא היום האחרון שלנו בעולם הזה נחייה חיים טובים יותר, פחד מוות יכול להפוך להיות הדבר הכי טוב שקורה בחיים.