כמה פעמים התחלנו דייטות ונשארנו באותו משקל…
כמה דייטות ניסינו: כדורי אשכוליות זוכרים.. הרבלייף.. שיטת 8/16, קטגוני… יש צורך להמשיך?
מה הופך אותנו להיות אנשי האקורדיאון, אלו שמורידים 4 ק"ג ומעלים 7 ק"ג, מה הדבר הזה שאנחנו לא מצליחים לפצח.. האם זה רק בדיאטות אנחנו רוקדים צעד קדימה שניים אחורה?
אני נוהג לומר שדיאטה זה בראש ולא בבטן.
אבל בואו נתרכז בעיקר – דיאטה כמו משימות אחרות בחיים בנויה על תהליך, אבל לפני התהליך צריכה לבוא החלטה, האם אנחנו באמת רוצים לרדת במשקל ולמה.
האם אנחנו רוצים את זה בשביל ההרגשה הטובה שלנו, בשביל הבריאות, המחמאות, הקבלה על ידי החברה… מה הסיבה האמיתית שכתובה על שלט הניאון המנצנץ מולנו.
מה הכוונה האמיתית שאנחנו מוכנים בעבורה להפחית פחממות, להתעסק בספירת מלפפונים, להמנע מכל שפע המאכלים שאנחנו כל כך אוהבים להתפנק מהם.
האם אנחנו באמת מתכוונים ללכת עם זה עד הסוף ולא לדחיין את זה לאחרי החגים.
אני לא רופא, אני לא פסיכולוג ואני לא יועץ דיאטות, אני מאמן אנשים להגשים מטרות.
ושאלה אחרונה – האם אנשים שמנים, אנשים שלא בראש שלהם לעשות דייטות הם אנשים לא מאושרים, אנשים שאינם מקובלים בחברה, שאין להם את תא המשפחה שתומך בהםן? האם האושר טמון ברזון. רגע אחד לפני ההחלטה תחשבו רגע – מה יקרה אם תשארו שמנים? (בהנחה שזה לא קשור לבריאות)
אם המטרה שלכם עומדת בטווח רחוק ויש לכם דרך ארוכה לעשות כדי להגיע אליה, אתם מרגישים שאתם צריכים יד שתוביל ותעזור לכם, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר, אתם תופתעו לגלות איזו דרך אתם עושים לכיוון המטרה.
אני עשיתי את זה. הצלחתי. הנסיון שלי הוא המסלול שאתם מוזמנים לצעוד בו.
אם הדברים נגעו בכם, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר, או להפנות אלי חברים שצריכים את הפוש הקטן הזה לצאת דרך עם סט ערכים חדש.
זקוקים לפיין טיונינג בחיים אשמח שתפנו אלי.