את החרדה אנחנו חשים בכל מיני אופנים, בין התסמינים היותר מוכרים בעת התקף חרדה נמצאים: כאבי בטן, בחילות, כאבי ראש, נדודי שינה, חולשה או עייפות, כאבים בחזה המדמים לפעמים התקף לב, קוצר נשימה, הזעה גלי חום רעד ועוד – וכפי שכבר ציינתי כל אחד חווה את זה בדרך אחרת.
מה שבעצם קורה כשאנחנו בהתקף חרדה היא הפעלה מידית של כל ההגנות אותן רכשנו במהלך החיים – החרדה מאותת לנו לא לעשות את המהלך הבא כי זה מסוכן לנו ולכו תדעו מה יהיה….
ואז אנחנו על מנת לצאת מהסטייט החרדתי מבטלים את הרצון והצורך שלנו לצאת לפעולה מסוימת ונותנים לפחדים שלנו לנהל אותנו.
חשוב שנבין החרדה מונעת מאתנו לחיות את החיים שלנו כמו שאנחנו רוצים או חולמים כי היא מערערת את הביטחון העצמי שלנו.
תראו מה שקורה – בעצם במתן הרשות לפחדים לנהל אותנו אנחנו מוותרים. בעיקר מוותרים ומבטלים את עצמנו.
החרדה גורמת לנו לברוח למקומות שאנחנו מקבלים בהם סיפוק מידי כל אחד לפי דרכו. אנחנו חוזרים לחיים הלא מספקים שלנו, ממשיכים לשחות בבריכה הרעילה אבל המוכרת, לאותו אזור נוח שהוא כאילו בטוח. כי אין כמו מקום שהוא מוכר ובטוח שלא מצריך אותנו להתמודד עם החשש הגדול הזה שמערער לנו את שגרת היום.
אבל האם באמת טוב לנו בבריכה הזו שנמצאת מאחורי אותו קיר אטום שמגן עלינו מהחוויות החדשות והמרגשות, האם אנחנו נהנים שם. ואם לא… אז למה להישאר שם.
כדי להפטר מהחרדות מהפחדים מההרגלים הישנים שמחזירים אותנו למקום המעיק אנחנו צריכים לעשות החלטה, ההחלטה הזו שבה אנחנו מאמצים את יכולת הוויתור, ההחלטה לחיות בלי שהפחד ינהל אותנו, אנחנו צריכים את המוטיבציה שתעזור לנו לשחרר – כי רק כשנשחרר את הפחדים שלנו נוכל באמת להגשים. והמוטיבציה הזו יכולה לבוא רק מתוך המקום הרע, מההחלטה שאנחנו לא נכנעים לה יותר.
ההחלטה הזו להניע את עצמנו למקום של שחרור היא החלטה על וויתור של חלק מדפוסי החיים שלנו כמו על הקולות האלה שרצים לנו בראש ומונעים מאיתנו להתקדם.
רק אז אנחנו יכולים לצאת לדרך – למסע שבו אנחנו נותנים לחיים שלנו לחיות.
השאלה היא האם אנחנו מוכנים לוותר. ואם כן אז במלוא הכוח, כי כמו בדברים אחרים שאנחנו רוצים לשנות בחיים גם פה אין קיצורי דרך.