כשיש ספק.
בחיים קורה לא אחת שאנחנו עומדים בפני החלטה מסוימת ואז הספק אם אנחנו עושים את הצעד הנכון מתעורר. זה מסובב לנו את הראש, נכנסים לחוסר שליטה במצב, אנחנו מתלבטים מול עצמנו ומול חברים ולעיתים אנחנו מוותרים כי הספק עורר אצלנו חוסר בטחון.
הספק מקטין אותנו, הוא כאילו אומר לנו אנחנו לא מספיק טובים לנהל את המהלך הבא, הוא בונה חומה שמקשה את המעבר לשלב הבא. הספק הוא תמרור עצור. הוא מעורר אצלנו זיכרונות קודמים של מקומות בהן נכשלנו, הוא גורם לנו להיכנס לעצבות וחולשה. הוא לא נותן לנו מנוח ומוביל אותנו אל הבורות העכורים בהן מצאנו את עצמנו בעבר. לא אנחנו לא רוצים להיות שם.
הקלישאה – יֵש סָפֵק? אֵין סָפֵק!– צפה ועולה וכאילו מאשרת לנו את הספקות – אתם מלאים ספקות? יופי עכשיו תוותרו. בחיל האוויר אגב, ההנחיה לטייסים היא אם אתם בספק, תוותרו.
ברפואה למשל – כשמתמודדים בעניין שיש בו ספק, לא מוותרים – הוויתור יכול לעלות בחיי אדם.
אבל אנחנו לא טייסים או אנשי רפואה (רובנו) ובחיי היום יום שלנו אנחנו צריכים לעשות החלטות, חלקן באמת גורליות לעתידנו חלקן פחות, אבל אם מתעורר הספק אנחנו צריכים לבחון בדיוק מה מוצף ועולה מולנו ואיזה צד של הספק אנחנו בוחרים.
הדבר היחידי שאנחנו יודעים כשמתעורר ספק הוא – שיש לנו ספק!
מה לעשות איתו זו כבר שאלה שצריך לחפש את התשובה שנכונה לכל אחד מאתנו
למשל אם אתם נמצאים בספקות לגבי מערכת יחסים שאתם נמצאים בה אז סימן שאתם לא בטוחים בה, סימן שלא הגעתם למצב שבו מערכת היחסים לא מעוררת ספקות (דה! זה פשוט – לא) אבל מאידך, האם יש דבר כזה זוגיות מושלמת? תאכלס אין, גם אם מישהו יספר לכם שהזוגיות שלו מושלמת אז קחו אותו בערבון מוגבל, כי כמעט שום דבר בעולם שלנו לא מושלם ואם יש משהו מושלם אשמח לפגוש את הדבר הזה… תקראו לי!
כשאנחנו אומרים אנחנו אוהבים אותו בלי תנאים, בלי שיפוטיות זאת אומרת שאנחנו בוחרים לראות רק את הצדדים החיובים ומתעלמים לצורך העניין מחצי הכוס הריקה (והיא הרי קיימת. תמיד קיימת), כי אם נסתכל טוב נראה שהיא שם גם אם אנחנו מתאמצים להתעלם ממנה. מכאן שאין דבר כזה בחיים מצב מושלם שאין בו ספק, גם כשאנחנו אוהבים משהו או מישהו אנחנו יודעים שאנחנו יכולים למצוא את עצמנו פחות אוהבים אותו. מכאן שאין כזה דבר אין דבר כזה….
אז רגע. למה בכל זאת יש ספק, מה החשש הזה וממה הוא נובע? האם אנחנו רוצים לחיות בתוך המוחלט, החיים שלנו הם כך נקודה. או שאנחנו חיים בידיעה שאנחנו בוחרים איזה צד של הספק אנחנו רוצים לחיות.
ברגע שהחלטנו באיזה צד של הספק אנחנו רוצים לחיות – בחרנו בחופש שלנו, אנחנו משחררים את עצמנו לעולם משחררים אחיזה מהאיומים "הקיומיים" שמנהלים אותנו. אנחנו חופשיים, אנחנו חזקים, החוזק הזה לצאת אל המשימה מבלי לדעת בבטחה שזו הדרך שנכונה לנו מאפשרת לנו בעתיד לעשות דברים שבעבר מנענו מעצמנו ולהתפתח לכיוונים חדשים. אנחנו חופשיים, משוחררים וחזקים.
הספק לא יכול להיות המוטיב שמנהל לנו את החיים – הגיבור הפנימי שלנו מחפש מקום לבוא לידי ביטוי ואם נאזוק אותו ונסגור אותו בכלוב הספקות נשאר תקועים במקום אחד.
אתם מרגישים שאתם מנוהלים על ידי יותר מידי ספקות בחיים אתם מוזמנים להגיע אלי, ביחד אנחנו נפורר אותם. אתם גיבורים אמתיים, כל אחד ואחת מכןם.
ואם הדברים נגעו בכם, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר, או להפנות אלי חברים שצריכים את הפוש הקטן הזה לצאת לדרך עם סט ערכים חדש.