הדוגמא שהכי קל לי לשלוף מתוך סל המפגשים שקורים פה הוא הביטחון העצמי שנפגם במהלך השנים ולא מאפשר לנו להתקדם למקומות חדשים, כי כידוע כולנו מכירים את השיר "רבותי ההיסטוריה חוזרת" – וזה בדיוק מסמן לנו את "שביל הבריחה".
סיפר לי אחד שהוא לא מוצא טעם לצאת לברים על מנת להכיר בחורים חדשים, שבתחושה שלו הברים הם מקומות למפגשים קבוצתיים ולכן הוא מוצא את עצמו עומד בצד מובך ובתחושה שכולם מסתכלים רק עליו ובחמלה. אז הוא מראש מוותר.
תראו התיאור הזה הוא חוויה שרובנו עברנו ועוברים, לא מעט מאתנו מוותרים מראש. למה מוותרים, כי זה הכי קל, זה שומר אותנו באזור הנוחות.
עכשיו תהיו איתי, דמינו את עצמכם בבר, אנשים מסביבכם חוגגים ואתם והמשקה בכוס עומדים לבד. מה אתם רואים סביבכם, באמת רואים הכל? אתם באמת לבד על הבר? אתם בטוחים שאתם לבד על הבר? מה אתם מרגישים. מה יקרה אם תגלו שבתוך הבר יש עוד אנשים שהגיעו לבד? תארו לי מה אתם רואים בתוך הבר. מי עוד נמצא שם… תרגיל פשוט שמשחרר הרבה פחדים.
חוסר הביטחון שלנו מצמצם את מרחב הראייה שלנו, הוא כל כך מבקש להגן עלינו שאנחנו נצמדים לסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו. הוא גם הסיפור הכי נוח שיש.
סביר שאתם לא לבד בלבד בבר, האם תיגשו למי שנמצא לבד ויש בו את הניצוץ שאתם מחפשים. או האם תוותרו? מה יקרה אם תיגשו, מה יקרה אם תגידו לו שלום אפשר להצטרף? מה יקרה אם יגיד כן, מה יקרה אם יגיד לא, מה יקרה אם יגיד כן ותגלו שמצאת בר שיח, מה יקרה שתגלו שטעיתם והוא לא הניצוץ הזה… מה יקרה אם יגיד לא… מה זה אומר עליכם? איך זה ישפיע עליכם, האם ניצלתם מתקלה שהייתה יכולה לשבש לכם את החיים או האם תרגישו שהובכתם וזה הזמן להניח את הכוס על הבר ולחמוק במהירות החוצה? או האם תחזרו למקום שעמדתם בו ותזכירו לעצמכם שלא קרה כלום.
המפגש במקום שהוא לא וירטואלי כמו האפליקציות מאפשר לנו לראות את הבנאדם שגילינו בו התעניינות במצב טבעי, במציאות ראשונית אמתית, האם הדחייה שקיבלתם בזמן אמת שונה מכך שנחסמתם או קיבלתם תשובה שזה לא מתאים או בכלל לא קיבלתם תשובה באפליקציות? כמה פעמים סורבתם באפליקציות לעומת בחיים עצמם.
האם התחושה שזה קרה מול עיניים אחרות במקום מפגש עם עוד אנשים מביך?
מה שנעשה במקום הפתוח הוא אותו דבר כמו באפליקציה. רגע והאם כל האנשים שהיו נוכחים במקום הסתכלו עליכם ועליו מתוך סקרנות לראות מה יקרה…יאללה בואו נראה – האם תסורבו או תתקבלו בברכה ויעשו הימור ביניהם מה תהיה התוצאה.
זה באמת מעניין אותם, ומה בכלל איכפת לכם ממה האנשים האחרים שאת רובם אתם אולי אם בכלל מזהים מהאפליקציות חושבים. זה באמת חשוב? באמת חשוב ובעל עיקרון כזה חזק שמישהו שאתם בכלל לא מכירים לא אפשר לכם ליצור מפגש.
בואו, זה לא! זה לא ממש מעניין חשוב או בעל משמעות מה אנשים שאתם בכלל לא מכירים היו יכולים להגיד לעצמם אם בכלל היו בפוקוס על המקרה הזה. (תקראו בלינק הזה
https://bit.ly/3Amyl2C )
שינוי מתחיל בהבנה שאנחנו באמת רוצים. שאנחנו באמת מוכנים להתאמץ ולהשיג אותו. לא לחרטט את המוח ולספר לעצמנו סיפורים, אלא מתוך רצון כנה לצאת מהמקום שאנחנו לא אוהבים. ת
צריך באמת, אבל באמת לרצות. אבל זה לא מספיק לרצות, צריך גם להתחיל לעשות! ואם אתם לא באמת רוצים, חבל שתנסו כי מראש תבנו לכם את התוצאה הלא מיוחלת.
במפגשים איתי נשאלות מלא שאלות, כאלה שברובן התשובה היא "אני לא יודע", תשובה שכזו אני לא מקבל, לא יקרה מצב שבו תמצאו את עצמכם בחוסר ידיעה. אתם וודאי שיודעים, עכשיו השאלה אם אתם מוכנים לצאת למסע הזה, אני כאן כדי ללוות אתכם. כל מה שצריך לעשות זה באמת לרצות שהשינוי יקרה.
בהצלחה לנו.
ואל תפספסו את המאמר בדף הנחיתה על ריסטארט לחיים