הטקסט הזה הוא סוג של מראה שאני מציב לעצמי, לסביבה הקרובה שלי, ובמפגש הראשון עם מי שמגיע אליי לתהליך שינוי.
אלו מחשבות שנולדו מתוך עבודה עם אנשים, וגם עם עצמי.
אני משתף אותן כאן כי אני מאמין שלא מעט מכם ימצאו בהן את עצמם — או לפחות משהו לחשוב עליו.
אנחנו חיים בזמן שבו יציבות היא מיתוס, והבלבול – הוא שיטת שלטון.
רעש. פחד. וחיפוש תמידי אחר יציבות.
אבל מכל מה שאנחנו חווים — מה באמת נוגע בנו, ואיפה אנחנו שמים גבול?
דווקא עכשיו, בתוך הבלבול – זה הזמן לבחור מפת דרכים פנימית.
כזו שמבוססת על ערכים שאנחנו מאמינים בהם, גם אם לפעמים נדמה שקשה לנו ליישם אותם.
הבחירה בערכים אישיים היא לא רק הצהרה – היא התחייבות.
לחיות מתוך אמת, דיוק, וכבוד לעצמנו.
ולצד זה – לזכור: אנחנו לא חיים לבד.
אנחנו בתוך כאוס – כלכלי, טכנולוגי, פוליטי – שמנוהל על ידי קבוצה אינטרסנטית.
העתיד לוט בערפל, במערכות שקורסות ובאמון שהולך ונשחק, קל להתכנס פנימה.
אבל האם אנחנו מאמינים בעצמנו? בערכים שלנו?
זו בדיוק הסיבה שאני לא מוותר לכם על קריאת הפוסט הזה.
פעם ידעו לבנות פה חיים מתוך ערכים — וכן, גם היום זה אפשרי.
רק שצריך לבחור. לרצות. להבין שזה מתחיל בנו.
דור המייסדים לא פעל מתוך שפע. הם בנו מתוך האין – את עצמם, את משפחותיהם, ומתוכן צמחו קהילות ומדינה.
הם שמרו על ערכים בסיסיים.
השאלה היא: האם אנחנו ממשיכים את הדרך הזו?
האם אנחנו מגשימים את החלומות שלנו – או חלומות של אחרים?
היום, ההתפתחות האישית הפכה לתחרותית, ממוקדת בעצמי בלבד.
אבל היא שוחקת. היא בודדה.
ורובנו עייפים. כי ההפסד לרוב גדול מהרווח.
אני מאמין שכל אחד מאיתנו יכול לצקת לעצמו בסיס חדש –
כזה שמחבר בין ערכים אישיים למחויבות אנושית.
וזה בדיוק המקום שבו העבודה שלי מתחילה.
אני לא כותב כדי לדבר פוליטיקה – אני כותב כדי להזכיר לעצמי ולכם:
כבוד עצמי נבנה מבפנים. ובזה הכל תלוי!
מציאות חדשה מתחילה כשאנחנו בוחרים להיות מדויקים עם עצמנו.
וכשזה קורה – גם מי ומה שסביבנו מתחילים להשתנות.
אם משהו בזה נגע בך – בוא נדבר.
וכשניפגש… יש גם אספרסו
לכל שאלה ולתיאום מפגשי עבודה – צרו קשר באמצעות הטופס או באמצעות כפתור הוואטסאפ