אתם יודעים את זה, אני יודע את זה, בעצם כולנו יודעים את זה אבל תאכלס.. אנחנו מעדיפים לשים את זה בצד ואולי גם לשכוח מזה.
הנה עוד הנחת יסוד (אקסיומה): חזרתיות היא אם כל המיומנות!
תראו, בואו ניקח לדוגמא את מוסד התיאטרון שכל כך חסר לרובנו בשנה האחרונה. איך מעלים הצגה? עושים חזרות! מה עושים בחזרות? חוזרים על הטקסט שלומדים בעל פה – איך לומדים בע"פ, פשוט משננים שוב ושוב את הטקסט עד שיודעים אותו בע"פ ואז מגיעים לשלב הבמה מעמידים את הסצנות חוזרים על המיקומים שוב ושוב, על הבעות הפנים על המחוות ומשלימים את היצירה עד ערב הפרימיירה…וגם אח"כ ממשיכים לשפר ולתקן – חזרתיות כבר אמרתי?
נגן, מה הוא עושה, אם נגן פסנתר למשל ( או גיטרה או תופים או חליל כינור just name it ) כדי להגיע למיומנות בנגינה ושליטה מלאה בכלי שבו בחר לנגן הוא חוזר שוב ושוב ושוב על הפעולות שמפיקות את המוזיקה שהוא רוצה לנגן – אה שוב חזרתיות…
ספורטאים, רופאים, רקדנים, כל אחד שעוסק בתחום מקצועי ורוצה להצליח בו – פשוט חוזר ומשנן ומתרגל את החומר, את היצירה, את הפעולה על מנת שהוא יגיע להצלחה.
כשאתם בוחרים לחזר– אתם חוזרים שוב ושוב אל האובייקט המחוזר בכל מני צורות שונות של חיזור (חזרתיות אמרנו?) על מנת לזכות בליבן – פרחים, שוקולדים, פתקים, סרנדות מתחת לחלון…. כי רק בדרך שבה מתמקצעים בפעולה מצליחים לרוב להגיע אל המטרה שאותה רצינו להשיג.
אז מה אני מנסה להגיד לכם, אל תרימו ידיים, לא צלחתם בפעם הראשונה, תנסו שוב, אם המטרה חשובה לכם באמת אל תוותרו, כי כשחוזרים ומתמקצעים – מצליחים.
עכשיו תקראו את זה שוב.