התמכרות

אתם חושבים שיש מצב שאנשים מתמכרים לכישלונות שלהם? שנהנים לטבוע בתוך יגון האכזבות שלהם? דבר המעיד על עוד הוכחה שהם צודקים הנה שוב לא הצלחנו – והנה ההוכחה מוגשת לכם על מצע של מירמור ברוטב אמרתי לכם.

יש את האנשים שהולכים מראש לראיונות עבודה בידיעה שהם במילא לא יעברו, אבל כדי להוכיח את זה הם ילכו – יגיעו באנרגיה של אני לא אצליח ואז יגידו: אתם רואים הידד שוב לא התקבלתי.

ויש את אלו שפשוט נשארים לישון עד מאוחר כי מה נעשה בבוקר, מה נעשה בצהריים עוד מאותו כלום? אז לפחות נישן. פתרון פשוט ונוח, בשביל מה לנקות את הבית בשביל מה לסדר במילא אף אחד לא נכנס לפה. בואו נטבע בבלאגן שלא מעניין אף אחד. בשביל מי או מה לטרוח.

חשוב לי לכתוב את זה – אני לא בא ממדע הפסיכולוגיה או הפסיכיאטריה. אני יודע שיהיו כאלה שיקראו לזה דיכאון או בשמות אחרים. אני לא מתווכח עם אלו שלמדו את זה באקדמיה מכבד ומוקיר כל דרך טיפולית, אני לא מטפל, הידע והיכולות שלי פונים להדרכה וליווי של אנשים ולכן אני מכיר את זה מאותם אלו שאני פוגש אצלי ומהדרך שאני מוביל אותם להניע את המוטיבציה למקום של סיכוי. שהרי אם לא ננסה איך נצליח.

איבוד תקווה לא יוביל אותנו לשום מקום, ההתמודדות עם האכזבה יכולה להפוך לפשוטה יותר אם רק נשנה את הסטייט של המחשבה שלנו. יש דרכים לצאת מזה, השאלה היא מאוד פשוטה והיא מה מוכנים לעשות בשביל זה? והאם בכלל מוכנים?

המצב שבו הכול נראה שחור ואין אור בקצה המנהרה הוא בחירה, זו לא קלישאה. כן – אנחנו בוחרים לשבת שם ולוותר לעצמנו. יש מיליון ורבע סיבות טובות לשקוע ולהיתקע שם. אבל האם זה המקום שרוצים להיות בו? האם לשם החיים שלנו הולכים.

האם כשאנחנו לא צולחים מבחני קבלה מכל סוג שהוא אנחנו בהגדרה של כישלון אישי? האם דייט שלא צלח ואחריו מגיע עוד אחד כזה ועוד – יעידו על כך שהסיכוי שנמצא זוגיות אפסי?

או אם שאפנו להתקדם בתפקיד ולא צלחנו את מבדקי הקבלה – זה אומר שאנחנו לנצח נשאר בעמדה פחות בכירה.

התשובה המידית שאני מקבל היא לרוב – אני לא יודע. מה זה הלא יודע הזה? איך אפשר לפרק את התשובה הזו למשהו שיהיה ברור לנו יותר. משהו שייתן לנו את הפוש לידיעה.

במהלך המפגשים אני מנסה ביחד להבין מאיפה נובע חוסר הידיעה הזה, מה גרם לנו לשקוע כל כך עמוק בחוסר הידיעה שגורם לנו להיתקע. איזה אירועים השפיעו עלינו שגרמו לנו להיות בלא יודע ועצרו כל אופציה להתקדם ליודע.

גם תשובה כמו לא יודע היא תשובה ממכרת, היא פותרת אותנו מלדעת. והכי נוח זה לא להתאמץ לדעת.

רוצה לדעת, תתאמץ, תקום בבוקר מוקדם גם אם אין לך משימות לבצע, תקומו בבוקר בידיעה שאתם עושים דברים שהם בשגרה היומית שלכם, כנסו לסדר יום ברור. תבקשו עזרה מחברים תגידו אני זקוק לעזרה ב…. לרוב מציאת עבודה מחוברת לקשרים חברתיים, חברים שיראו אתכם במקום נמוך לא תמיד ירצו לעזור לכם. זו יכולה להיות מעמסה. אתם היחידים שיכולים לצאת מההתמכרות המתישה הזו לאכזבה ולחוסר המוטיבציה ובעיקר ללא יודע.

מה אתם מרוויחים מהשהייה המתמשכת בתוך המקום החשוך הזה. מה החוויה הזו מעניקה לכם חוץ מהרבה רחמים עצמיים בדידות ממכרת שאינה מפעילה אותנו לעשות עם עצמנו משהו.

אני מכיר את השיח על התמכרויות, הוא מתעסק בסמים, אלכוהול, מין, גניבות, סיגריות, מסכים, שקרים… אבל האם פעם חשבתם שיש מצב שאתם מתמכרים גם להנאה מהאכזבות בחיים.

תחשבו על זה

בואו לדבר איתי – יש סיכוי לא קטן שאני אוכל להדריך אתכם לצאת מהסיטואציה הזו ולהתחיל פרק חדש.

אתם יכולים.

בהצלחה.

לא מאמינים? תנסו מקסימום תצליחו.