אם הייתי נכנע לדחיינות שלי, לא הייתי מעלה את התמונה הזו, אם הייתי נכנע לדחיינות ספק אם היה עולה הפוסט הזה..
אחרי החגים זה משפט הדחיינות הכי נפוץ בעולם שלנו.
אנשים וגם אנחנו ביניהם רוצים לייצר שינוי בחיים אבל מעדיפים לקבוע יעד עתידי – כזה שתמיד אפשר לדחות עוד קצת.
ולמה, כי נוח לנו באזור הנוחות. וגם מה יהיה אם נכשל שוב…
כדי להתחיל שינוי אנחנו מתרצים סיפורים שמאפשרים לנו להעמיד את נקודת ההתחלה בנקודת זמן אמורפית – משהו שבין עוד מעט לאח"כ.
הדחיינות קיימת בחיים שלנו בכל מיני אספקים אבל השתיים הבולטות הן דחיינות של משימה שאין לה דד ליין, שום דבר לא מאיץ בנו לקום ולצאת למשימה, והשנייה היא כאשר קיים מועד נקוב ואנחנו דוחים את תחילת המשימה מעכשיו לאח"כ כשאנחנו יודעים שעד יום מסויים שעה ספציפית אנחנו צריכים לסיים. כמו מבחן או הגשת עבודה.
כמה פעמים אמרנו לעצמנו אחרי החגים, ביום ראשון, מחר, אני צריכ.ה עוד כמה ימים כדי להתארגן.
פסטיבל מספרי סיפורים שלם רץ לנו בראש כתירוץ לכך שהשינוי יכול לחכות עוד קצת אבל אנחנו נעשה אותו, נשבעים באלוהי כל הדתות, בעצמנו בדברים שיקרים לנו, תאכלס כולן.ם מכירות ומכירים את התירוצים האלה.
בואו, אם לא הייתי מבין שאותו רגע הוא הרגע התמונה הזו לא הייתה עולה, מי שהכיר אותי עד לפני שנתיים לא מאמין היום שאני עשיתי כברת דרך כזו, פשוט הבנתי שאם אני רוצה לעשות את השינוי הבריאותי, הפיסי המנטלי ולהיכנס לעולם האימונים אני חייב להתחיל עכשיו.
כל זה קשור לשינו דפוסי חשיבה. דברים שאמרו לי בעבר מחקתי מהמחשבות שלי, מילים שהורידו לי מוטיבציות לא נמצאות בלקסיקון שלי היום. והנה תראו את התמונה.
זה לא קשור רק לכושר ספורטיבי ונראות, הדחיינות שלנו קשורה להרבה מאוד פרקים בחיים שלנו, לימודים, זוגיות, סידור הבית, סגירת חובות ושינוי עבודה. הכול תלוי עד כמה אתם מוכנים את השינוי הזה, עד כמה אנחנו מוכנים להכנס לתהליך שמשנה לנו את איכות החיים ולהשקיע בו.
אז בואו, במספר פגישות בהן נדבר על הרצון על הנעת המוטיבציה תוכלו לעשות קסמים. הרי כל אחת ואחד מאיתנו קוסמ.ת
אם אני הצלחתי, אני למדתי ואני יודע שכל אחד יכול.
צרו קשר ונצא ביחד לדרך חדשה.
מוזמנים לבוא ללמוד איך עושים את זה נכון.