האיש מהבקעה - סיפור מרתק

ההרגשה הזו הייתה טבועה בו כל השנים וליוותה אותו לכל מקום שהגיע. למרות ההצלחות המוכחות שלו, הוא הסתובב בתחושה שהוא לא מספיק, שהוא לא מספק את הסחורה, שהוא צריך להיאבק על המקום שלו בשורה הראשונה, למרות שתאכלס, הוא נמצא שם כבר הרבה שנים. אחרים ראו בו מנהיג והוא הרגיש מובס.

ממטופלים אחרים אני מכיר את ההרגשה הזו (אגב, גם אצלי היא הייתה קיימת הרבה זמן), את הסיפור הזה שאנחנו לא טובים, שאנחנו לא מוצלחים, שכל מה שנעשה לא יעמיד אותנו בשורה אחת עם המוצלחים. את הדברים שהיו מטיחים בנו בילדות: כלום לא יצא ממך! גג, פועל בניין.

הקולות האלה שבראש מורידים אותנו לתחתיות עמוקות ואנחנו נשאר שם, כי אנחנו רגילים לחיות שם, לתוך זה גדלנו, בתוך זה חיינו את מרבית שנותינו, באותה תחושה שאין לנו עתיד. אנחנו לא נהיה מי שאנחנו רוצים להיות. ואולי גם נוח לנו לשקוע לתוך זה כי אין כמו מקום מוכר להרגיש בו בטוח אז למה לא לשהות בו עוד קצת.

אני קורא לו האיש מהבקעה כי הוא מגיע מאחד המושבים בבקעת הירדן, והוא עושה את כל הדרך כי הוא החליט שיותר הוא לא מוכן להיות במקום הנמוך הזה (לא הגיאוגרפי, אלא הנפשי). הוא ניסה הרבה סוגי טיפולים, והחליט לאחר ששמע עלי מחברים, לנסות ולראות האם שיטת ה NLP, תצליח להזיז אותו קדימה.

בפגישה הראשונה, ניסינו להבין מה המשמעות של הצלחה עבורו, באיזה תחומים היא חשובה לו, בנינו סולם ערכים בו ניסינו לתת היררכיה לערכים שמרכיבים עבורו את המילה הצלחה, במקביל בדקנו איזה ערכי הצלחה הוא מייחס לכל מצב בחיים, ז"א האם הצלחה בעבודה מורכבת מאותם ערכי הצלחה בזוגיות או יושבים על ערכים אחרים.

אחד הדברים המרתקים בטיפול NLP הוא השימוש בדמיון מודרך על מנת להגיע לנקודות זמן בהן השתרשו האמונות אשר משפיעות עלינו לאורך החיים.

לאחר שהבהרנו את הערכים והאיש מהבקעה בחר בתחום המקצועי שלו , התחלנו במסע על ציר הזמן, זהו תהליך, מסע שבו אני מוביל את המטופל באמצעות דמיון מודרך לרגעים משמעותיים בחיים שלו, על מנת למצוא את אותו רגע ראשוני – האירוע שנצרב בתת המודע שלו – כאירוע שקבע את גבולות היכולות שלו –הרגע שבו נצרבה בתודעה שלו אותה הערכה שלילית שמלווה אותו עד היום.

האם המטופל זוכר את הרגע הזה, מי נכח בו, מה נאמר בו, מה הוא הרגיש ואיך הוא הגיב, אלו השאלות שאנחנו מנסים למצוא להן את התשובה, זו שתמקם אותנו על ציר זמן החיים שלו ואני כמו לוקח אותו יד ביד אל אותו רגע, בביטחון מלא, אנחנו צועדים לשם. אנחנו עומדים מול אותו אירוע, התת מודע מעביר את הסיפור קדימה לחזית, האיש מהבקעה מתאר בדיוק מה נאמר לו שם מי נכח, מה הוא הוא הרגיש – הוא פורט את הסיפור למילים תחושות וצבעים,  אנחנו חווים את הסיפור מחדש, האיש מהבקעה כבר עשה דרך ארוכה מאז, הוא יודע כמה דברים על החיים האלה, הוא ניצח את הגבול שהציבו לו אבל הוא לא מאפשר לעצמו לחוות את זה, מישהו סמכותי בעברו תקע שלט גדול עם מסמר מול מסלול חייו וזה הזמן להפיל את השלט הזה.

השלט נופל, והשחרור מהאירוע שנצרב בתת המודע שלו מקבל משמעות אחרת.

האיש מהבקעה עוד יגיע לפגישות, את השלט החדש צריך עוד קצת לקבע, לחזק, אבל הוא כבר יודע שהשלט ההוא נמחק. אפשר לשמוח. אפשר לרקוד. הקול הזה, הניאון הזה כבר לא יהבהב יותר.

התקשרו עכשיו בקליק